ver AhoraAhora En CinesProntoCinesNuevos AvancesNoticiasEncontrar PelilculaOpiniones
Películas
Cines
Ver Al Instante
Noticias
Remolques
Televisión
Comunidad
Mi
Más
Entrar
Buscar opinionesResultados 1 - 20 De 1,000
Fecha de lanzamiento:
  Hasta  
Men (2022)
כנראה ששום דבר לא היה יכול להכין אותי למסע המוזר, הקריפי, הדידקטי, האומנותי והטעון בסימבוליזם, שארגן לי אלכס גרלנד. מצאתי את עצמי מחלק את הסרט לשני חלקים. עד שעה הייתי מהופנט וממוסמר למסך, על אף העייפות של שעת הלילה הכה מאוחרת שנגררתי אליה ואז...קאט. לילה טוב. נמשיך מחר. המשכתי....

שלושים וחמש הדקות שנותרו הפכו למופע אימים ופלצות, שהזכירו לי למה אני אוהב כל כך קולנוע ומצד שני, למה קולנוע כל כך מורכב, כמו יצירה ספרותית, שלא תמיד מבינים בקריאה ראשונה, שנייה או שלישית. בסוף צריך את התקציר והפרשנות של המקצוענים ברמה הגבוהה ביותר ואפשר גם ראיון עם הסופר.

גרלנד הוא במאי מיוחד, שאוהב לביים יצירות מיוחדות וכמובן שמעדיף שאנחנו, הצופים, ניקח את החופש וננסה להבין מה נסגר עם הדמויות והעלילה שלו. גם כאן יש לו דמות מרכזית שהיא בעצם אישה רדופה על ידי עברה, מעונה על ידי מה שגרם לה בעלה לחוות וכזו שמוצאת את עצמה נמלטת לחופש כפוי, שמטרתו לספוג קצת טבע, שקט, רוגע וניתוק זמני מכל מה שמסמל עבורה את השגרה שלה.

כמו בכל סרט אימה טוב, זה הבסיס היסודי להפוך לפלטפורמת אימה מוצלחת ואכן, לאחר שהיא מקבלת את המפתח ומתחילה להסתובב לה לבד ביער, כי זה מה שעושים שרוצים להירגע באיזור לא מוכר לנו, היא מגלה שיש לה עוקב ולא בדרך החמודה באחת מהרשתות החברתיות. היא מנסה להסיר את העוקב הטורדני ומגלה, לאט ובזהירות, שהיא נמצאת בעיירה עמוסת גברים בעלי חזות טורדנית למדי ובעלי דעת אינסטנט על מצבה, בתור אישה יחידה ובודדה במערכה.

פלאשבקים תכופים יחזירוה לעברה ויסבירו לצופים, על רגל אחת, את מהותו של הסרט. העלילה והמסר ברורים למדי, כלומר.....העלילה ברורה כשמש עד לשליש האחרון שלה ומשם לוקח לו גרלנד את החופש היצירתי ליצור טרלול מוחלט, בכל הנוגע לאיך הוא יוצר סימבוליזם מורכב, על גבי רעיון פשוט למדי והוא......גברים (זה גם שם הסרט, בגדול, עד שפושעי התרגומים המקומיים הפכו אותו ל"רדופה" הזול והגנרי כל כך).

גרלנד עם בימוי הנושק לשלמות, אבל עם תסריט בעייתי, אשר בעיקר מלא בעצמו וביכולות שלו לנפק יצירה מורכבת, עמוקה ובעלת אלמנטים אניגמטיים, שיוציאו את הצופים למסע אינטרנטי בעקבות גילוי ופירוש הסצנות החותמות של הסרט. בגדול זה איש מענה אישה, באופן נפשי ואז נותן לה להתבשל במיצים של עצמה, באיזור שבו הגברים מהסביבה ייתנו לה את תחושה הזו לבד.

הגברים הם הנפסדים הגדולים של הסרט אל מול אישה אחת שהיא קורבן, שלא מוכן להיות קורבן. אין מילים בשביל לתאר את היצירתיות שמעניק גרלנד לסרטו, אל מול המחסור במילים (רבות, יש לציין), אשר נועדו לנסות להסביר ולפרש בדיוק את מהותו של הסרט או נכון יותר, את מהות הגועל הכללי, שגרלנד מוציא אותנו איתו, בסוף הסרט ומבלי לייצר הצדקה גדולה מדי, מעבר לכך שהוא פשוט רוצה להראות שהוא יכול.

הוא משתמש בצבעים, באופן נפלא, בלוקיישנים וקומפוזיציה מורכבת למדי, חותך, עורך ומייצר סצנות מופלאות ועמוסות במסרים וסאב טקסטים כאילו מתוחכמים, אבל בסופו של דבר המסר נותר ישיר ופשוט להבנה. הניסיונות המתחכמים לייצר אותו, שולחים את הצופה הממוצע לגירוד ארוך בפדחת וכמובן לרתיעה גדולה מחלק מהסצנות הגראפיות מאוד שיש לסרט הזה להציע.

הוא התחיל והמשיך ממש נפלא, בשליש האחרון שלו הוא הפך להיות יותר מדי מוזר בשביל להיזכר באופן משמעותי ובעיקר הוכיח שהפוזה קיימת, אבל הבמאי עוד צריך כיוונונים נוספים.

ג'סי באקלי נפלאה בסרט והיא מציגה לראווה ז'אנר נוסף, עליו היא חולשת גם כן. רורי קיניר המושלם וזה שהתגלה לי, באופן אישי, ב"פני דרדפול" בביצועים נהדרים, במהלך כל הסרט וגם אם תאהבו או תשנאו אותו, אין ספק שלא תוכלו להישאר אדישים או חסרי דעה כלפיו ובכך השיג גרלנד את מבוקשו, בוודאות...
  Hace 4 Días
Dama Y El Vagabundo (1955)
פתאום ראיתי שיש חידוש לדבר הזה משנת 2019 ואמרתי לעצמי......מה? הילדים יראו את החידוש מבלי להעריך את המקור קודם? זיבי! ישר למקור וישר לבדוק איתם תרגילי חשבון על בן כמה הסרט הזה. לקח להם קצת זמן, אבל הגיעו לפאקינג 67. סרט שיכול לצאת באופן חוקי ותקני, בישראל, לפנסיה ולהתקיים בכבוד עוד 67 שנים כאלו.

שאלתי אותם במהלך הסרט..."מרגיש לכם כמו סרט בן 67?" כמובן שלא. ואני? התרגשתי והתענגתי כאילו ראיתי את הסרט בפעם הראשונה והאמת.....זה הרגיש כמו בפעם הראשונה, עד ש......עד שהגיעו החתולים הסיאמיים עם השיר שלהם ואז זה הכה בי, בכאפה מסובבת, שהחזירה אותי שלושים שנים לאחור, בערך, לאזור ההוא בחיי, שבמסגרתו ראיתי את הסרט בפעם המי יודע כמה, בזמנו.

סרט רגיש, נפלא ובעל מסרים חתרניים יחסית, שעד היום העוצמות שלהם מורגשת. היום כל סרט שני מבכה ומבקר את חוסר השוויון של היפיפיות הסנוביות מול היחפנים הפשוטים, בני המעמד הכחול. לא לכולם אז והיום יש סוף טוב, אבל היי........זה סרט ילדים עדיין, אז תנו להם לשמור על התמימות.

בתור אדם בוגר אני סופג את המסרים באופן שונה ומבין הרבה יותר ממה שהבנתי אז. פתאום זה נראה סרט שהליבה שלו נתנה את ההשראה לסרטים מסוגו של קזבלן ודומים להם, בכל רחבי העולם. סיפור נפלא, אנימציה משובחת ודמויות מצחיקות, עם מגוון גדול מכל מקום בעולם או כל מקום ששלחו מהעולם אל ארצות הברית.

קיצר, הנאה משפחתית מובטחת. מצחיק, מקסים ופשוט כיף של סרט. קצר ולעניין, כמו שהיו עושים מצוירים פעם. בשעה ועשר דקות ולמיטות. אם לא גדלתם עליו, הגיע הזמן להשלים חוסרים וגם לגדל את הדור הבא שלכם על תמימות נפלאה ואנימציה תואמת.
  Hace 6 Días
Hombre De Las Estrellas (1984)
קרפנטר בליהוק פוגע בול לטעמי, חוויה אישית או פרטית, יכול להיות שגם יתאים לכולם אבל להתאמה מסויימת לא ממוצעת, סרט דרך / רומן בלתי רגיל בעיניי ושובה לב בכיכוב ג'ף ברידג'ס וקארן אלן, צילום נהדר, עלילה ולוקיישנים סוחפים, נופים, ברגעים לרגשונים מביניכם אבל גם רגעים קומיים שהופכים בזכות בימוי ומלבד השחקנים הראשיים, צ'ארלס מרטין סמית', ("אמריקן גראפיטי"), תרומה לא מבוטלת לסרט מומלץ מאוד בעיניי.

ציון סופי שלי: 7 מתוך 10.
  Hace una Semana
Evil Dead 2 (1987)
אם הכל משוקלל, בהנחה שגם ביחס לסטנדרט הדי קבוע וידוע מראש, מהיסודות זה עוד יותר גרוע או הרבה פחות סביר מהראשון, המשחק איום ונורא, גם לסרטי B Movies, באמת שבלתי נסבל וכנראה שבימוי עוד יותר תמוה, לסרט שמסתייע בצילום סבבה אבל כל השאר מבייש או מבייש את הפירמה, איך שתסתכלו על זה.

תקופה, באמת אחת הגרועות ביותר לקולנוע האמריקאי, תחילת '1980sעד סופן עוד יותר, למרות שנדיר היה גם למצוא חומר שגעוני, מהסיבה שכמה שנדיר זה היה, היו בודדים מופתיים לעומת מרכזיים או מפורסמים לא יעילים.
  Hace una Semana
Dos Chicas De Hoy (1997)
פער גדול בין המוצר הקיים לבין מה שיכל להיות. מפגש מחודש בסוף שבוע אחד של שתי נשים מוזרות כל אחת בדרכה, שש שנים אחרי שלמדו יחד וסיימו לימודי קולג'.לכל האורך אנו צופים בפינג פונג בין ההווה לבין פלאשבקים מהעבר מהתקופה שהיו סטודנטיות. ציפיתי לדיאלוגים מעניינים שעוסקים בבחינת הדרך שהן עשו, איזשהו חשבון נפש, מה הן רוצות ומצפות, איך רואות את העתיד.משהו שגורם לך למחשבות והרהורים, גם על המקום שבו אתה נמצא.במקום זה אנחנו מקבלים ברבורים טפלים.בחלק השני שתיהן יוצאות יחד לחפש דירה לרכישה ופוגשות גברים איתם הם מפלרטטות.בסוף אתה שואל את עצמך על מה הסרט.בהתחלה חשבתי שמדובר משהו אחר. מאכזב.
  Hace 2 Semanas
El Cuervo (1994)
קודם כל זה הסרט שברנדון לי (כוכב הסרט והבן של..) נהרג במהלך הסרט עקב תאונת ירי על הסט (לא מזמן אחרי שנים רבות שוב זה קרה, הפעם אלק בולדווין ירה בצלמת בטעות.

ייתכן ואם הייתי רואה את הסרט כשהוא יצא בשנות ה-90 או אולי אפילו בתחילת שנות ה-2000 הייתי יותר נלהב, לא שזה סרט לא טוב, הוא סרט טוב, התסריט מעולה והביצוע בסך הכל לא רע, אבל אחרי שרואים את הג'וקר של הית' לדג'ר אי אפשר שלא להרגיש שהדמות של אריק דריידן הייתה יכולה לעבור קצת שיפוץ וטיוב.

אבל בסופו של דבר יש רעיון טוב, סרט טוב ובהחלט זה שווה צפייה

6.5/10
  Hace 2 Semanas
La Brecha (2011)
זה התחיל טוב, סרט אפוקליפסי, חבורה של אנשים מצליחים להשתחל לתוך מרתף של ספק גאון ספק חולה נפש שחזה את זה והכין מקלט מוגן, הם מגלים שלצאת החוצה זאת לא אופציה ולאט לאט מתחילים לאבד את השפיות, זה היה טוב בהתחלה אבל ככל שהסרט התקדם נראה שהבמאי או התסריטאים חשבו לטווח הקצר ולא הכינו "בונקר" משלהם להמשך וסוף הסרט וככה ככל שהזמן עבר, השפיות של האנשים במקלט וגם הציון של הסרט התדרדרו.

לא שווה צפייה למי שהוא לא סדיסט.
4.5/10
  Hace 2 Semanas
Persian Lessons (2020)
השואה זה הנושא שהוציא ככל הנראה הכי הרבה סרטים טובים וזה לא מפתיע, "שיעורים בפרסית" לא יוצא מן הכלל הזה וגם הוא מעניין מרתק ומרגש.
ז'יל שכל קשר שלו אל השפה הפרסית הוא פגישה מקרית של כמה דקות במשאית, עומד בפני הוצאה להורג, שנייה לפני שנאצים לוחצים על ההדק והורגים אותו הוא ממציא שהוא לא יהודי אלא פרסי, במזל גדול זה משתלב עם דרישה של אחד מהקצינים הנאצים שימצאו לו דובר פרסית על מנת שהוא ילמד אותו פרסית.

ז'יל משנה את שמו לראזה (השם של האדם שאותו הוא הכיר) ומשם הוא מגיע למשימה הבלתי אפשרית (לפחות למי שהוא לא ז'יל) שהיא ללמד פרסית קצין נאצי במחנה השמדה - מבלי שז'יל יודע יותר ממילה אחת בפרסית.

על פניו נשמע שקשה "למרוח" סרט שלם על הדבר הזה, אבל ואדים פרלמן בעזרתו של השחקן נהואל פרז-ביסקיארט מצליחים לא רק "למרוח" סרט שלם אלא ליצור יצירה יפה ומרגשת.

8/10.
  Hace 2 Semanas
Fantastic Beasts: The Secrets Of Dumbledore (2022)
את הסודות של דמבלדור נגלה כבר בתחילת הסרט. לפחות סוד אחד קטן-גדול. באמת שכל השאר כבר לא כל כך עניין אותי. פספסתי אותו כמעט במכוון שהיה בקולנוע וכאשר הגיע לטלוויזיה, ידעתי שאין ברירה מלהשלים אותו, אבל ממש לא חיכיתי לזה בקוצר רוח. אין לו את ההילה של הארי פוטר, אין לו את הקסם והאמת שכבר אי אפשר לדעת ולהיזכר מה היה בסרט הקודם ולא כל כך מעניין גם לנסות ולהיזכר.

יש לו את הקלאסה של סרטי פוטר, בכל הנוגע לדרך ההגשה, לחיות, לקוסמים וכדומה. יש לו, לעיתים מסוימות, איזה שהוא סיפור על פאשיזם, שלא לומר נאציזם, מסתתר בצורה גלויה למדי ובסך הכל מדובר בסרט עם שחקנים טובים, שמתפקדים היטב ובבנייה מורכבת לעולם, שפעם היה מורכב אפילו יותר ומעניין יותר - פי אלף. מרגיש שזה כמו "ההוביט" המאולץ למדי (שאז הייתי שבוי גם בקסמו, גם אם לא ברמה של "שר הטבעות").

הוליווד ממחזרת, משחזרת ולא מצליחה לחשוב על שום דבר מקורי. לא הצלחתי להתחבר לגיבורים, לעלילה ולאדי רדמיין שנראה כמו ילד מוכה קשות, חסר כריזמה וחסר הזדהות. באמת שלא מדובר בסרט רע, במיוחד שהוא היה סנדוויץ' בין שני סרטי ברוס וויליס, אבל באמת שהוא לא עשה לי כלום, לא ריגש, לא חידש ודפדפתי אותו הלאה, בלי לזכור אותו שנייה אחרי או אפילו תוך כדי.

הוא יותר 5.5 מאשר העיגול כלפי מעלה, אבל ניתן לייטס ולצוות הנפלא שלו את הכבוד הראוי להם. כי מי אני מולם? עזרא מילר, מאדס מיקלסן, ג'וד לאו ואפילו רדמיין, המאכזב יחסית, בסך הכל היו בסדר גמור ונחכה לסרט הבא, שיגיע, ייצפה ויישכח כפי שהוא הגיע וההוא לפניו הלך...
  Hace 2 Semanas
Death On The Nile (2022)
הגעתי לסרט בעקבות במאי אהוב עלי קנת בראנה שגם משחק כבלש.

אני אוהב את הסרטים שלו, אהבתי את "מוות על האוריינט אקספרס". אבל במוות על הנילוס משהו היה חסר- נתחיל מזה שחצי סרט פשוט לא קורה כלום וקיבלתי פלאשבקים ל"היו זמנים בהוליווד", שעה לתוך הסרט יש תחושה של "נו מתי כבר יתחיל הסרט".

הסרט לא אפוי מבחינת תסריט ובניית מתח, מעבר לזה שהוא נראה יפה אסתטית והפסקול טוב.

אני רק מודה שלא שילמתי כסף לראות אותו בקולנוע.
  Hace 3 Semanas
Midsommar (2019)
איך הולך המשפט not my cup of tea.
אז ארי אסטר הוא not my cup of tea, את תורשתי לא אהבתי וכנראה שגם את הסרט הבא שלו אני לא אראה.

זה לא ש"מידסומר" הוא סרט נוראי, הוא דווקא בסדר והוא מיוחד ויש בו שחקנים טובים ורגעים מעולים, אבל הוא ארוך ומייגע ומוביל למטרה רק אחרי פיתול גדול מידי בשביל סרט, אז אפשר לראות אותו, הוא יצליח לעניין בלא מעט קטעים בסרט, אבל בהרבה קטעים אחרים הוא כנראה ישעמם ויגרום לצופה לפזול לכיוון הפלאפון.

5.5/10
  Hace 3 Semanas
Siguiente (1998)
לא מבין את ההתלהבות מהסרט הזה, כן..זה של כריסטופר נולאן בתחילת דרכו וכן..הוא מנסה להיות אומנתי ויצירתי בתקציב מינימלי, אבל הוא משעמם ולפחות נכון ל45 הדקות הראשונות זה נראה שהוא פשוט לא מוביל לשום מקום.
לא יודע מה קורה בשאר הסרט כי אחרי 45 דקות הספיק לי.

4/10
  Hace 3 Semanas
The Duke (2020)
הייתי מתאר את הסרט הזה בתור הפתעה, אבל באמת קשה לומר דבר כזה על סרטים בריטיים, בעלי הומור ובעלי ביקורת חברתית נוקבת, המבוססים בחן, חמלה והמון אהבה, על סיפור אמיתי שקרה. הפנסיונר הבריטי מניוקאסל (עם מבטא אירי או קוקני או לא יודע מה הם מדברים שם בניוקאסל) בשם קמפטון בנטון, מורד בכל פעם מחדש בממסד ומנסה להשמיע את קולו. ביום בהיר אחד - או נכון יותר, בלילה חשוך אחד, אחד הציורים המפורסמים מוצא את עצמו בביתו ומשם מתחיל דו קרב משעשע עם הרשויות, בנוגע לזהות הגנב והתנאים שבמסגרתה תחזור התמונה למוזיאון.

אין הרבה מה לומר על הסרט הזה, מעבר לכך שהוא חינני ואהוב ומציג הופעות נפלאות של כל המשתתפים בו ובעיקר של הלן מירן המלכה וג'ים ברודבנט הוותיק, הנפלא ולא תמיד מוערך על ידי הצופים. הבמאי של הסרט הוא רוג'ר מישל ("נוטינג היל") שעוד קיבל זמן לספוג עוד אהבה על הסרט, אחרי שהציג אותו במסגרת פסטיבל ונציה של 2020 המקוללת וכשנה לאחר מכן הוא נפטר מסיבות לא ידועות או לא מפורסמות, אבל מה שבטוח, את החותם שלו הוא השאיר וגם בסרט הזה הוא מצטיין בבימוי נפלא, עם עריכה מצוינת, פס קול וקצב נהדרים וכמובן עם כוכבים נהדרים.

קומדיה בריטית במיטבה וכזו שתסחט מכם תגובות משועשעות לאורך כל אורכה ורוחבה. אי אפשר להישאר אדישים לה ולסיפור המהפנט, שאותו היא שואפת להביא אל המסך הגדול ובהצלחה מרובה. מעולם לא היו לי תלונות על בריטיים דרמטיים וקומיים. גם הפעם לא כך המקרה ונהניתי, מבלי לצאת מגדרי, אבל פשוט כיף של סרט. קצר (שעה וחצי), קולע ומבוצע היטב, עד לפרטי הפרטים. אם אתם בעניין של בריטיים מבוגרים ומשעשעים (כי לומר מצחיקים יהיה נשמע קצת זול או יותר מדי מחייב) - זה הסרט בשבילכם.
  Hace 3 Semanas
Oslo (2021)
מסתבר שלא משנה מה תהיה השנה ומה יהיה העיתוי, הסרט הזה תמיד ידבר על נושא כאוב, שיעלה מחדש, במהלך חד שנתי או אפילו יותר. "אוסלו", המבוסס על הצגה של ג׳יי טי רוג׳רס, אשר יצר מחזה בברודווי וכזה שזכה בפרס הטוני, מבשיל לכדי תסריט לסרט של HBO, שמדבר על הסכסוך הבלתי נגמר, אותו אנחנו חיים על בסיס יומי. ישראל נגד הפלסתינים, בסיבוב מוקדם ופעם, אז, עוד נגד אש"ף, שעם הזמן הבשילה להיות הרשות הפלסתינית וכעת חוסה בצילו של ארגון טרור, שבגדול מוריד אותנו על הברכיים, במהלך השנה, במשך כמה וכמה פעמים.

הסרט מדבר על התהליך, אשר נרקם והתבשל לו מאחורי הקלעים של השיחות שיזמו האמריקאים, בשנות התשעים, על ידי זוג נורווגים, שכל מה שהניע אותם, כך מספר הסרט, הוא הרצון לגשר על הפערים הבלתי ניתנים לגישור בין שני עמים ושתי תרבויות, אשר יושבים במדינה אחת, בעלת ריבונות אחת, אבל כזו המשוועת לשלום, שככל הנראה לא יכול להיות מושג, ללא הפרטנרים הרצויים.

הרבה שיחות, הרבה דיונים וייתכן וזה היה משעמם, לו לא היינו רוצים ללמוד היסטוריה קצת מעוותת, מידי במאים משוחדים במידה מסוימת. קראתי כמה ביקורות שטוענות שהצד שלנו עוד יצא טוב, יחסית, בסרט הזה, אבל קשה לי להסכים, כאשר אני מכיר את החומר הנלמד, אפילו על קצה קצהו, בתור אדם מהעיר הגדלה, שמדי כמה שנים רץ לממ"ד בחסותן של אזעקות, אותן מארגן החמאס, בשביל לבדוק את העירנות שלנו - הישראלים ושל שלל הממשלות הרופסות המנהלות את המדינה הזו.

קשה שלא להגיע לסרט טעון במטענים קדומים ואפילו כאלו חדשים, אשר משפיעים על הדרך שבה אנחנו צופים בסרט. הסיפור עצמו מעניין, אפילו שהוא מתנהל בעיקר בדלתיים סגורות וכמו הצגת תיאטרון, פחות או יותר. על אף שאין כאן יותר מדי התעוררות, מעבר לשיחות בלתי פוסקות, אי אפשר שלא להתחבר באופן עמוק אל תוך מעמקי השיחות על הוויתורים הכואבים שכל צד היה צריך לבצע, בעיקר הצד שלנו. כולנו יודעים איך כל הסיפור נגמר, עוד לפני שהטקסט בסוף הסרט עולה. כולנו חיים את המציאות של אחרי הניסיון להסכם השלום של רבין וכולנו עוד מבכים את החופש שניתן לשכנים שלנו, בשביל לעשות את הדבר היחיד שהם יודעים מולנו - לנסות ולהוציא אותנו מכאן.

ההופעות של אנדרו סקוט ורות' ווילסון, בנוסף לכמה שחקנים ישראלים, הן מצוינות ואמינות למדי - פחות או יותר וקצת העיב עליי, באופן אישי, ששון גבאי אחד, שהציג שמעון פרס אחד, בלי מבטא של שלל תוכניות סאטירה, בעלות חיקויים אינספור, בנוגע לנשיא המיתולוגי של מדינת ישראל.

תוכן הסרט חשוב, גם אם לא תמיד מדויק וגם אם לעיתים רבות הוא משתמש במסחטה דרמטית, נעדרת אחיזה מלאה במציאות. הסרט הולך ודועך בשלבים, עד שהוא מגיע לנקודה המרכזית, אתם כבר התחלתם לאבד סבלנות וכך גם העלילה, שרוצה למהר ולהגיע לסופה. הוא יצא לפני שנה בתור סרט טלוויזיוני של HBO, בסמיכות עצובה למאורעות חומת מגן וכעת, במצב הנפיץ והיום יומי של ישראל היום, הוא נצפה על ידי, שאני כבר טעון במטען היומיומי והלחוץ שלי ואני לא יכול לקבל אותנו בשיוויון נפש.

סרט היסטורי מעניין, לא מדויק ולעיתים מקומם, בכל הנוגע לדרך שבה אנחנו מוצגים ומצער שממנו עשויים ללמוד זרים, שלא יבינו לעולם עד שלא יישבו פה שנה וקצת. זה היה יכול להיות טוב בהרבה והעדיף להתמקד בהשוואת הצדדים - בסדר גמור, אם לא היינו מכירים את הצד השני, שמחמש, מחמם ומדליק כל גזרה אפשרית. כן, אש"ף נראים כיום כמו ארגון סביר, לעומת כל הסובבים אותנו.

למדתי והשכלתי מעט. עדיין מתקשה להבין חלקים נרחבים בעלילה ותמיד מקווה, בתוך תוכי, שיום יבוא ויוכל לצאת סרט על הסכם שלום אמיתי, שהחזיק ויחזיק לקצת יותר מכמה שנים. אבל אם יחכו לתהליך כזה בשביל לייצר סרט חדש על שלום בינינו לבין שכנינו, ייתכן ואני כבר לא אזכה להיות בין החיים בשביל לראות אותו.
  Hace un Mes
Testigo De La Acusación (1957)
סרטים שנשענים על אגתה כריסטי יצליחו ככל הנראה בכל תקופה, גם אם השנה היא 2022 וגם היא 1957, עד התביעה לא שונה מזה ולמרות שעברו 65 שנים, הסרט מצליח לרתק ואפילו ליצור איזה טוויסט או 2 שלא קל לזהות.
ללא ספק שווה צפיה.
8/10
  Hace un Mes
Casablanca (1942)
יש סרטים שגם אם הם נוצרו 30 או 60 שנים אחורה, הם עדיין יצליחו לעניין, קזבלנקה הוא ללא ספק אחד מהם.
לא צריך הרבה פיצוצים, אקשן ואפילו לא משחק מטורף בשביל לייצר סרט זורם ומעניין שיצליח לרתק ולרגש.
בהחלט סרט שווה לצפייה גם 80 שנה אחרי.

7.5/10
  Hace un Mes
La Fiebre Del Oro (1925)
מהסרטים האחרונים של הקולנוע האילם לפני שנפח את נשמתו בסוף העשור השני של המאה הקודמת. מלווה בקריינות במקום בכתוביות. מצחיק גם אחרי כמעט 100 שנים. נכון שמיושן מבחינת העטיפה אבל יש סיפור, משחק נהדר של אחד הגדולים בתולדות הקולנוע, לא מעט מצבים קומיים וסצינות שנכנסו לפנתיאון.הרומנטיקנים והנוסטלגיים שביננו יהנו יותר.
  Hace un Mes
Dog (2022)
טוב, זה היה צפוי שמה שיילך כאן ירגש אותי, במידה כזו או אחרת, למרות שהסוף כבר ידוע בראש בסרטים מסוגו של זה. שוב נקודה רעה בגנות המפיצים המקומיים עם התרגום ל"דוג טריפ" את מה שנקרא באנגלית פשוט: "דוג". אם הסוף לא היה מספיק צפוי מראש, הם הגיעו וגם פרטו, במידה כזו או אחרת, את הקו העלילתי הראשי - את סרט המסע, הבאדיז, של צ'אנינג טייטום עם כלבה (המגולמת על ידי שלוש כאלה).

הסיפור עצמו פשוט למדי - חייל פוגש כלבה, חייל לוקח אותה להלוויית הבעלים הקודמים שלה, חייל מתעצבן על הכלבה, שעושה לו את המוות ובסופו של דבר, אחרי אינספור פיתולים עלילתיים מפתיעים למדי, חייל גם מתאהב בכלבה, שרק רצה להעיף ממנו. הקו העלילתי ברור ותמיד מה שמשנה את כל התמונה, לטוב ולרע, הוא הכימיה בין שני השחקנים המרכזיים וכמובן קמצוץ הרגש הנכון, בזמן הנכון ויש כאן את הכל וכמובן את צ'נינג טייטום, שהוא אחד האהובים עליי והפחות מוערכים בהוליווד, על אף שהוא נחשב סופרסטאר די גדול שם.

טייטום נפלא ומציג מנעד רגשות רחב, בסרט שלעיתים מצריך קצת מכל דבר ובסופו של דבר מרגיש לעיתים כמו שום דבר. אבל, שוב, זה סוד הקסם שלו. ירצה, יהפוך לקומדיה ובשלב הבא דרמה ובשלב אחרי כן, דרמה סוחטת דמעות ועיסוק בחיילים (וכלביהם) פוסט טראומטיים. יש כאן הכל, בזמן קצר וקצוב ויש כאן גיבורה ראשית, הולכת על ארבע, שמזכירה בלא מעט שלבים בסרט, שבני אדם וכלבים - לא שונים הם יותר מדי.

אני לא בעל כלבים, באופן אישי, אני דוד לכלבה רגועה וחסרת רסן, בכל הנוגע לשינה מרובה, רביצה ומבטים מתחננים למזון. אני לגמרי יכול להבין את האהבה והשיגעון שיש לאנשים סביב החיה המופלאה הזו והסרט הזה נגע בי לחלוטין, בדיוק כפי שציפיתי ולא רק בגלל טייטום הנהדר. הופעות אורח נהדרות וקצרצרות של קווין נאש (שהזדקן והלבין בטירוף) ושל אית'ן סופלי (שרזה, הפך שרירי והתבגר לנו מול העיניים).

טייטום גם, שימו לב לזה, ביים את הסרט הזה, שהוא הראשון שלו אי פעם בתור במאי ועשה זאת יחד עם שות ומפיק מימי מג'יק מייק ועוד לא מעט סרטים - רייד קרולין. הם הולכים על בטוח ומצליחים להגיע לתוצאה נהדרת, כמצופה מסרט שבכיכובו של טייטום וכלבה מהפנטת ונכונה. בעלי כלבים יהנו בטוח וגם כאלו שעדיין אין להם, ככל הנראה יזיזו את השעון לכיוון אימוץ אחרי הסרט הזה.
  Hace un Mes
La Embarcación (1996)
סרט נחמד, מתחיל כמו דרמת נעורים חלשה אבל לאט לאט מקבל תפנית קצת יותר מעניינת וככל שהוא מתקדם הוא משתפר.
אחלה קאסט ברשותה של פרוזה באלק.

6.5/10
  Hace 2 Meses
The Bad Guys (2022)
את הגרסה המדובבת בקולנוע פספסתי עם הילדים וכמה טוב שכך. הקאמבק של סרטי אולפני דרימוורקס מוגדר על פי הסרט הנהדר והכיפי הזה. גם אם שבלונות העלילה נראים מקילומטרים, הרי שמדובר בבידור פשוט מושלם לכל המשפחה. סלפסטיק מצויר והומור מצוין, חדות לשון ועלילה מלוטשת, גם אם מדובר במחזור קולנועי מסרטי שוד של מבוגרים, הרי שמה שהילדים מקבלים כאן - שעה וחצי של קצב גבוה, גיבורים מצחיקים וכמובן המסר הפשטני למדי, אותו מתווה הסרט לצופיו הצעירים.

חמשת החיות הללו נראות קצת כמו גרסת הנבלים של קונג פו פנדה (מאותם האולפנים) וברור על פי השם המקומי והמטופש למדי, שהם הולכים לכיוון שינוי עורם, אבל כמו שאמרנו בהתחלה - עלילה מתוחכמת, על כל טוויסטיה מעולם לא היו כוס התה של סרטיהם של אולפני דרימוורקס. הם נוכלים, שודדים ובוזזים שאחרי שוד נוסף מתפתים למשחק פסיכולוגי של המושלת החדשה ויוצאים לשוד נוסף, שיגדיר אותם בתור הגדולים שבחבורות השודים. סיבוך מסוים והם יוצאים לדרך שונה ממה שתוכנן ומשם העלילה תתפתח, תתפצל ותעבור עם טוש לא מחיק, בשביל לסמן וי בכל המקומות שציפיתם שיסומנו.

יש כאן את האלמנט של החיות, אשר מתנהגות כצפוי מהן וסאבטקסט על הבדלי צבע וגזע, בדיוק כפי שהיה ב"זוטרופוליס", אבל מעבר לזה, באמת שישבנו וצחקנו לנו בבית בכיף, עם סרט לכל המשפחה, שהגיבורים שלו נפלאים ומדובבים מדהים על ידי קאסט משובח למדי.

סאם רוקוול בראש, אקוופינה העולה ממשיכה ואחריהם קרייג רובינסון וריצ'ארד איואדי הנהדר. לא הופתעתי, באופן אישי, מאף שלב בעלילה ואפילו הגדולים יותר כבר הרגישו את הטוויסט מגיע מקילומטר, אבל אין בכך שום אמירה על רף ההנאה. לא מתוחכם, לא חדשני ועדיין בידור נפלא לכל המשפחה ואחד הסרטים הטובים שאולפני דרימוורקס ניפקו בשנים האחרונות.
  Hace 2 Meses
In Theaters
Hello, Goodbye And Everything In Between, Minions: The Rise Of Gru, Decision To Leave, Untitled Elvis Presley Project, The Good Neighbor, Good Luck To You, Leo Grande, Spiderhead, Official Competition, Lightyear, Hopper Et Le Hamster Des TAnAbres, Hustle, Jurassic World Dominion, Interceptor, The Bob's Burgers Movie, Top Gun: Maverick, Close, Mia And Me: The Hero Of Centopia, Crimes Of The Future, One Fine Morning, Men, Firestarter, Operation Mincemeat, Loin Du PAriph, Fortress: Sniper's Eye, Vortex, Memory, Africa, Charlotte, The Survivor, The Unbearable Weight Of Massive Talent, Petite Maman, The Northman, The Bad Guys, Father Stu, Les Olympiades, Paris 13e, Fantastic Beasts: The Secrets Of Dumbledore, You Won't Be Alone, CAmp De Maci, All The Old Knives, Ambulance, Sheifa Lehaim, Sonic The Hedgehog 2, Apollo 10 1/2: A Space Age Adventure, Better Nate Than Ever, Barbarians, The Bubble, The Contractor, Morbius, En Corps, Let It Be Morning
Coming Soon
Avatar 4, Avatar 3, Transformers: Rise Of The Beasts, Guardians Of The Galaxy Vol. 3, John Wick: Chapter 4, Puss In Boots: The Last Wish, Avatar 2, Aquaman And The Lost Kingdom, Strange World, The Menu, Black Panther: Wakanda Forever, Amsterdam, Cinema Sabaya, El Flash, Ticket To Paradise, Halloween Ends, White Bird: A Wonder Story, Lyle, Lyle, Crocodile, Triangle Of Sadness, Spider-Man: Across The Spider-Verse - Part One, DC League Of Super-Pets, Smile, Mission: Impossible - Dead Reckoning - Part One, BROS, Blonde, Don't Worry Darling, The Woman King, Salem's Lot, The Invitation, Beast, Easter Sunday, Fire Of Love, Nope, The Gray Man, Where The Crawdads Sing, Bullet Train, Mrs. Harris Goes To Paris, Thor: Love And Thunder

TOP 500
Estadísticas
28,966 Películas, 3,038 Series, 7,171 Estaciones, 121,449 Episodios, 402,301 La gente, 595,833 Usuarios, 267,338 Mensajes, 29,061 Comentarios, 100,473 fotos, 7,279 Videos
Información General y otras páginas
Lenguaje
סרטים © 2022